קופקסון – תרופה לטיפול בטרשת נפוצה

פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון, ד"ר דבורה טייטלבאום

מכון ויצמן למדע

 

המולקולה גלטירמר אצטט, פרי מחקריהם של המדענים, פותחה לתרופה המשפרת את איכות חייהם של בני-אדם רבים ברחבי העולם."קופקסון" היא תרופת המקור הישראלית הראשונה.

ננו שלדים – קליע הקסם לטיפול בגידול הסרטני

פרופ' מרסל מחלוף

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
החוקרים פיתחו ננו–חלקיקים המכונים ננו–שלדים, אשר מופקים מן הקרום החיצוני של תאים המדגימים יכולת התמקדות ספציפית במגוון גידולים סרטניים. החוקרים הראו שאפשר לטעון ננו–שלדים אלו בתרופות שונות וכי הם שמרו על יכולתם של התאים להתמקד סוגים שונים ובשלבים שונים של גידולים בעודם מעכבים את התפתחותם באופן ניכר.

גילוי מנגנוני תגובה של חיידקים לשינויי טמפרטורות

פרופ' אליאורה רון, ד״ר דבורה בירן, ד״ר רן רוזן, ד״ר איל גור
אוניברסיטת תל אביב, מרכז ידע גליל עליון (מיג"ל)

החוקרים הראו שחיידקים כגון חיידק המעיים אשריכיה קולי יכולים לזהות את הטמפרטורה שבה הם נמצאים, וחקרו את המנגנונים המאפשרים לחיידקים להתמודד עם עלייה בטמפרטורה. הממצאים הביאו לפיתוח חיישנים רגישים לשינויי טמפרטורה ולהבנת השפעת הטמפרטורה על חיידקים מחוללי מחלות. לתוצאות המחקר חשיבות גדולה נוכח ההתחממות הגלובלית והם תורמים לפיתוח גנטי של חיידקים, צמחים ובעלי חיים בעלי שרידות משופרת בטמפרטורות גבוהות.

פיתוח הביוטכנולוגיה לייצור חומרים בעלי ערך ממיקרו אצות אדומיות ימיות

פרופ' שוש ארד
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

תאי האצות האדומיות החד תאיות מוקפים רב סוכר (פוליסכריד) סולפטי, מולקולה ייחודית שלה כמה פעילויות ביולוגיות: נוגדת חמצון, אנטי דלקתית ומסככת. החוקרת למדה את המולקולה הייחודית מהיבטים שונים: פיסיולוגיים, ביוכימיים, מבניים ומולקולריים. כמו כן, פותחה שיטה לגידול האצות בקנה מידה תעשייתי. הפוליסכריד כבר נמצא בשימוש בחברת קוסמטיקה מהמובילות בעולם, ושימושים פרמצבטיים נמצאים בפיתוח.

שיטה חדשה להפעלת תאים חיסוניים לטיפול בסרטן

פרופ' זליג אשחר
מכון ויצמן למדע
טיפול חדשני בסרטן המבוסס על הנדסה גנטית של תאי T מהמערכת החיסונית, והפעלתם באופן בררני כנגד תאים סרטניים. שיטה זו עומדת כיום בחזית הפיתוחים המדעיים – רפואיים. ניסויים בטיפולים המבוססים על השיטה מראים תוצאות חיוביות.

גילוי הגן האחראי ליצירת טביעות אצבעות

פרופ' אלי שפרכר, ד"ר ז'אנה נוסבק, ד"ר עופר שריג
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב)

באמצעות חקר מחלה נדירה שבה נולדים אנשים עם תחושה לקויה בקצות אצבעותיהם וללא טביעת אצבע, גילו החוקרים את הגן האחראי ליצירת טביעות אצבעות. מעבר לסיוע לחולים עצמם, המחקר עשוי ללמד רבות על היבטים ביולוגיים נוספים שכן הגן שהתגלה שותף בבקרה על ההתפתחות התקינה של מרכיבים רבים ברקמת העור.

 

גלולה לאבחון מחלות במערכת העיכול – PillCam

ד"ר גבריאל עידן
גיוון אימג'ינג/מדטרוניק

גלולה המכילה מצלמת וידאו שפותחה בישראל ומשמשת לאבחון דימום ופתולוגיות במעי הדק כגון גידולי סרטן, פוליפים, מחלות מעי דלקתיות וכיבים. לאחר בליעתה משייטת הגלולה כ-8 שעות במערכת העיכול ומצלמת יותר מ-50,000 תמונות. התמונות המתקבלות ממצלמת הגלולה מועברות לסרטון וידאו שנמסר לאבחון רפואי. יותר מ-2.5 מיליון איש בעולם כבר אובחנו באמצעות הגלולה.

סניפון – טכנולוגיה לאבחון מחלות על בסיס דגימת הבל פה

פרופ' חוסאם חאיק
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

מטרת המערכת, הנמצאת כיום בתהליכי פיתוח, היא אבחון מהיר של סרטן ומחלות נוספות על סמך הבל פיו של הנבדק. הטכנולוגיה מצוידת במערכי–חיישנים זעירים שיכולים "לקרוא" סמנים כימיים של המחלה דרך הבל הפה ומאפשרת תפעול פשוט והמשך תפקוד רגיל. הנתונים מועברים מהמערכת באמצעות הטלפון הנייד למערכת עיבוד מידע המפענחת את הנתונים ומפיקה תוצאות והמלצות נוספות לרופא.

עטלפים עפים, Flying Bats

לנווט עם העטלפים

ד"ר יוסי יובל
אוניברסיטת תל אביב

מכשירי מעקב זעירים המבוססים על איכון לווייני (GPS) וחיישנים נוספים כמו מיקרופון על קולי, מאפשרים לחוקרים לנתח בדיוק חסר תקדים את התנהגותן של קבוצות עטלפים. המחקרים שופכים אור חדש על חייהם של היונקים המעופפים, מאפשרים לראשונה לקבל תמונה ברורה על האופן בו עטלפי בר מחפשים מזון, מנווטים על פני מאות קילומטרים ומתקשרים בקבוצות גדולות בסביבתם הטבעית.

הבנת המנגנונים בתאים האחראים למחלות ניווניות והשימושים הטכנולוגיים בהם

קבוצת המחקר בראשותו של פרופ' אהוד גזית: ד"ר ליהי אדלר-אברמוביץ, אביעד לוין, זוהר ארנון
אוניברסיטת תל אביב

החוקרים גילו את צורת התארגנותם של חומרים בתא החי למבנים בקנה מידה ננומטרי. יכולת ארגון זו משחקת תפקיד במחלות ניווניות ומטבוליות שונות. החוקרים גילו כי לננו-צינורות, ננו-כדורים, ננו-משטחים ועוד המיוצרים בדרך זו תכונות מכניות, אופטיות וחשמליות המשמשות לאגירת אנרגייה ופליטת אור. הטכנולוגיה מוסחרה ונמצאת בשלב פיתוח.